"איבדתי את עצמי" לחשת לי באוזן לאחר שעות של שתיקה,
"איבדתי את עצמי ואין לי מושג איפה הדרך חזרה" חייכת חיוך מריר וניגבת את הדמעה.
חיבקתי אותך ואת הרפת במהירות "זה קורה לפעמים, כשלא עוצרים לנוח ולבדוק את הדרך, הולכים לאיבוד, ולא תמיד יש סימנים לדרך חזרה" ניסיתי להסביר לה בפשטות אך היא שתקה, סרבה להסתכל עלי ובההתה בריצפה, באדמה הקשה והיבשה שסדקי חולשה צצו בה.
"אני פה לעזור לך, להאיר לך בחושך, לחמם אותך בקור, אני פה לחבק אותך בלילה ולקום לצידך בבוקר, אני פה לדאוג שאף פעם לא תיהי לבד" היא עדין לא אמרה מילה, למרות שיכולתי לראות שהיא מנסה לסדר את מחשבותיה למשפטים.
"את זה אני, ואני זה את. את זה את אמורה לדעת. ולא יעזור שתכחישי, שתתעלמי, אחרי הכל זאת את, הינה תסתכלי" קמתי מולה, כאילו מציג את עצמי.
היא הסתכלה עלי בעיניים פעורות ולחשה שהיא לא יכולה יותר, שאני לא חלק ממנה, ששום דבר לא אמיתי וזה חייב להפסק.
היא הניח את ידיה על הראש וזעקה מכאב, ואני, אני צחקתי ואמרתי שאני לא הולך לשום מקום, ושמזמן זו לא החלטה שלה, אלא שלי.
היא קמה לרוץ, לברוח ואמרה שהיא הולכת לסיים את זה, היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה בקול יציב "אם אתה לא תעלם, אני אעלם במקומך". לא ידעתי אם לפרוץ בצחוק או למנוע ממנה ללכת, בחיים לא ראיתי אותה במצב הזה, לא ידעתי שקיימת בה נחישות, שיש בה עוד כוח.
"זה או הוא, או אני" היא מילמלה לעצמה תוך כדי התנשפות לאחר שרצה הרחק ממנו. "את לא תפטרי ממני, לא הבנת את זה עדין הא?" הוא לחש לה בקול המתנשא, הלועג שלו.
"אני מופתעת שיש דברים שאתה לא יודע" היא אמרה והוא הבחין במן ניצוץ הקלה בעינייה ואז במחנק בגרונו עד שפתאום ליבו שקט. היא נפלה על הרצפה, והוא, הוא רק הספיק לצפות בה לפני שנפל לצידה.
דקות בודדות עברו עד שראה אביה את ההתרחש בסמטה, את ילדתו המסכנה שוכבת על הרצפה, הוא רץ אליה בדאגה וראה את הכתוב על ידה "הפעם אני ניצחתי, סוף סוף ידי העליונה" ללא הבנה הוא המשיך לקרוא "להתראות לך, מעכשיו אהיה עצמי, לבדי, והשליטה בחיי לא תחזור לידייך. כי כמו שאמרתי אם לא תלך, אלך אני בידיעה שאלך בלעדייך."
ואותה זעקה שנפלטה מפיו בהבנה שביתו התאבדה הגיע לאוזנו של אותה הנבלה שחיי במוחה ומנע ממנה להיות עצמה.

ואותו גשם שהחל ליפול מעינייו סימל את אותו הסוף המכיל התחלה, התחלה של מותה בו תהיה לבדה, וקולו בראשה יעלם. ועונשו יבוצע כלאדם שחטא וזעקתו של אביה תהדהד סביבו עד שיושלם סבלו והזעקה תחרט בו
כצלקת שנאה.

-----
יעבור שינויים

schizophrenia.